רבי אברהם אבולעפיה – מדיטציה נבואית והתעוררות לעידן חדש

 

לעיתים מגיעות חוכמות לעולם טרם זמנם.  אז הן נתקלות במחלוקות והתנגדויות רבות, ומשום כך אינן  מגיעות לציבור הרחב.  לעיתים, ממש כמו תינוק בבטן אימו, צריך הדבר לשהות להמתין עד לזמן של הולדה. עד שתהיה בשלות לצאת אל העולם, ליצור נתיב חוכמה ולהלך בו.

כך קרה עם כתביו של רבי אבולעפיה. הם המתינו מהמאה השלוש עשרה עד לתקופה האחרונה כדי לצאת לאור.

לאורך כל אותן שנים, שיטותיו היו ידועות למקובלים ואנשי סוד. ספריו הועתקו בכתב יד, הופצו ונדדו בעולם.   

רבי אברהם אבולעפיה כתב עשרות ספרים, בהם חקר גילה וביאר שיטות להשגת תודעה אלוהית.  אבולעפיה בעצמו מעיד, שאף מקובל שקדם לו לא ביאר יותר ממנו.

אפשר לקרוא לרבי אברהם אבולעפיה בשמות רבים:  אומן מילים, משורר, מקובל, שליח ונביא. הוא פורש גישה פורצת גבולות להשגת תודעה נבואית והארה.

בכתביו הוא מנחה לקפיצה תודעתית דרך פירוק תבניות מוכרות, ומפתח טכניקות מדיטטיביות לגילוי הכוח השורשי של השפה, שאותו הוא מכנה הכח הדברי.  אבולעפיה רואה בכח הדברי את הכח השורשי שמחזיק את המציאות כולה. הוא עוסק באופן הכי ישיר בידיעת השם. לא במובן מטאפורי, אלא בידיעת האותיות, וידיעת אותיות השם המפורש (בלי הגיה ישירה כמובן). הוא מתייחס אל השם המפורש וחוקר אותו, את כוחו ואת פעולתו בבני האדם. הוא מנחה לידיעה ישירה ולא "מלומדת" . הוא מבחין בין ה"לומד" לבין ה"יודע". וכותב כי ההשגה והידיעה לבדה ראויה להקרא ידיעת השם באמת.

המתודה של אבולעפיה כוללת פירוק השמות וצרופם מחדש. קריסת המיבנים הידועים והרכבתם מחדש, מהווה דרך ליצירת מציאויות נוספות והבנייה של תודעה חדשה.

גישה זו מזכירה את זרם הדאדאיזם באומנות ואת השירה הליטריסטית (שירה אידיוגרפית) השמה דגש על הצורה הגרפית של המילים, וחורגת ממוסכמות הכתיבה המקובלות. ככל הנראה, חברי הקבוצה נחשפו למשנתו של אבולעפיה ואף הושפעו ממנה.

בכדי לנטרל את המחשבה השכלתנית ולהגיע לדרגת נבואה, רבי אברהם אבולעפיה מציג מספר שלבים:

השלב הראשון בשיטת אבולעפיה הוא כתיבה וצירוף אותיות:  " שתקח העט והקלף והדיו ותכתוב ותצרף השמות."

אבולעפיה מסביר:  "ונקה בגדיך, ואם תוכל יהיו כולם לבנים, כי כל זה מועיל לכוונת היראה והאהבה מאד מאד…ואחר כך תקח בידך דיו ועט ולוח. וזה יהיה לך לעד שאתה בא לעבוד את עבודת ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לב. והחל לצרף אותיות מעטות אם רבות, והפכם וגלגלם במהירות עד אשר יחם לבבך בגלגוליהם, ושים ליבך בתנועותם ובמה שתוליד בגלגוליהם."

בשלב זה מפרקים את המילה הידועה ומצרפים אותה מחדש לכל הצרופים האפשריים על פי סדר מסויים. שלב זה מכין את התודעה לכניסה אל מדיטציות מתקדמות יותר.

בספר "אור השכל" מפרט אבולעפיה שיטת מדיטציה עם השם המפורש, כאשר לכל אחת מארבע האותיות מצורפת האות אלף. וכל צרוף נהגה עם חמשת התנועות הבסיסיות (חולם, קמץ, צרה, חיריק, שורוק.) ההיגוי מלווה בתנועות ראש התואמות את צורת הניקוד, וכללי נשימה מסוימים.

את מדיטציות בליווי היגוי השמות הוא מכנה בשם : "הזכרה".  

בספרו "חיי העולם הבא" אבולעפיה מתאר את מדיטציית ההזכרה המתקדמת ביותר להשגת תודעה נבואית והארה, באמצעות היגוי של ע"ב  השמות של הבורא, ניקוד ותנועות ראש תואמות.

אפשר לזהות סממנים משיטותיו גם ביוגה ובמסורות אחרות. אבולעפיה היה חשוף למסורות רוחניות שונות, ובנדודיו נפגש עם מיסטיקנים נוצרים והביע הערכה לידיעותיהם וחוכמתם, הוא חיפש את השורש הדברי בכל שפה, ולא משנה איזו שפה היא זו. עם זאת, הוא הושפע מכתבי הרמב"ם, ומסודות ספר היצירה. (ספר היצירה הוא העתיק שבספרי הקבלה, עליו נאמר בסביבות המאה העשירית כי "זהו ספר האותיות לאברהם אבינו.")   

אבולעפיה מדגיש שיש לעבור הכנות מתאימות לפני שנכנסים אל תוך התרגול הרוחני. נדרשת הכשרה מוקדמת ויכולת ריכוז. בנוסף הוא כותב, שהיא אינה מתאימה לאנשים צעירים מידי. אכן  נדרשת בשלות שיכלית-תודעתית מסוימת כדי להיכנס בשערי המדיטציה הנבואית.

הבאים לתרגל את מדיטציית ההזכרה יימצאו שהיא תבניתית, ועם זאת, מניעה את התודעה האנושית לפרוץ מעבר לתבנית. היא דינאמית, ומתוך הדינאמיות חושפת מרכז יציב . היא כרוכה בהיגוי והפקת צלילים, שמהדהדים שקט אינסופי. היא מצרפת מרכבות להתעלות רוחנית, ובו בזמן  משאירה את התודעה עירנית ומודעת.

טמונה חוכמה עתיקה ורבת שנים בהנחיות לביצוע מדיטציית ההזכרה של אבולעפיה.

מתרגלי יוגה מנוסים ומורי יוגה יוכלו לזהות חלק מתנועות הראש עם מה שקוראים לו ביוגה: ג'אלאנדהארה באנדהה, נעילת גרון.  בטכניקה זו הגרון מכווץ והסנטר נח מעל עצם החזה.

חסימת הגרון מתרחשת בסוף נשיפה בתנועת החיריק והקמץ.

מכיוון שהשילוב בין נשימה, תנועות הראש וההיגוי של צרופי אותיות השם המפורש בניקודן, יוצר מרכבות אור עוצמתיות, תנועות הראש בחיריק ובקמץ שומרות על הגוף ומווסתות את כמות האור.

תנועת הראש כלפי מטה, וחסימת הגרון בסוף הנשיפה וההגייה יוצרת בידוד מפני האנרגיה החשמלית שנוצרת בגוף על מנת שלא תעלה לראש ולעיניים באופן לא מבוקר. כמו כן, תנועת הראש שומרת מבחינה פיזיולוגית, על מערכות הגוף. היא מווסתת את מערכת הלב ומערכת העצבים. מבחינה מנטאלית היא משחררת ממחשבה.  מההבט הרוחני, התנועה יוצרת ענווה.

על תנועת החיריק כותב אבולעפיה: "ונענע לראשך למטה כצורת השתחוויה לפני השם שאתה מדבר איתו, (ו) אשר הוא עומד לפניך." / חיי העולם הבא.

לסיכום, זמנים משתנים. כיום ניכרת בשלות תודעתית להיזכרות באמצעות מדיטציות נבואיות של אבולעפיה.  משנתו של המקובל אבולעפיה מתעוררת. חילונים ודתיים, מחפשי אמת, שואפי הארה, מורים ותלמידים, מתרגלים את המדיטציות בקבוצות קטנות, או  בפרטיות.  באופן אישי,  זה מרגש לחוש בהתעוררות הזו. אני סבורה שזה הניצן, ורבים עוד יחשפו לאוצרות שהנגיש עבורנו רבי אברהם אבולעפיה. מדיטציית ההיזכרות היא טכניקה ישירה ונטולת מגמטיות דתית.  היא נועדה לעורר את התודעה האנושית ולהביאה למדרגה חדשה של נבואה. זה קרוב ונגיש למי שזה קורא לו.

גילת סגל

השארת תגובה