אנו חיים בעולם מלא בהסחות דעת.  תוכניות הטלוויזיה גונבות דעת, ומשחקות ברגש בכדי לבנות רייטינג. 

עולם השיווק והמכירות בעסקים מעורר שוב ושוב צרכים מדומים, 

לוחץ על נקודות הרגש והכאב בכדי לשכנע אותנו לרכוש מוצר כולשהו, מרפא לחסך.  

הפייסבוקים הווטצ’אפים…כל אלה אומנם מאפשרים תקשורת מהירה, שיתוף רעיונות וחיבור בין אנשים, 

אך אותה העת מעצימים את הנתק.

מפגש אינטימי עם עצמך או אחרים הופך להיות ארוע נדיר.  

המחשבות מתרוצצות להן ממקום למקום,  מהודעה להודעה,

 ומכיוון שאתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאות, אתה נמצא בכל מקום פרט למקומם בו אתה נמצא.

וכך אנו מוצאים את עצמנו בחוסר איזון גם ברמה האישית-פרטית  וגם ברמה הקולקטיבית חברתית. 

החברה כולה חיה בחוסר איזון, וכתוצאה מכך צצות בעיות…

כאן לא ארחיב על הבעיות אלא על הפתרונות המוצעים, ושהוצעו עבורנו משכבר הימים.

 

סוד הפעולה

ראשית ואחרית, בכדי  להתחבר נדרשת פעולה.

פעולת התחברות!

פעולה היא הדבר הבסיסי ביותר, המפעיל ביותר, והדרמתי ביותר.

על מנת להתחבר לא די בהשגות רוחניות, לימוד, מודעות או הבנה.  כל פיתרון, רוחני ככל שיהיה, גבוה ככל שניתן,  בסופו של דבר צריך להתבטא בפעולה. לצאת מן הכח אל הפועל!

(חשוב לציין: אנו מחוברים תמיד, עם זאת דעתינו מוסחת מהחיבור.)

ההתחברות מלאה מתקיימת בכמה רמות:

התחברות  בגוף,

התחברות ברגש,

התחברות בשכל,

התחברות ברוח.

אפשר לקרוא לדבר הזה להתחבר לאני האמיתי, לעצמי האמיתי, לאחד, לשלם, לטבע, לבורא, לאלוהים, לתודעה האוניברסלית. איך שתרצו.

פעולת החיבור מתרחשת בשלוש במות (מימדים).

הבמה הפנימית –אדם בתוך עצמו.

במת המרחב- ברמה בינאישית: בין אדם לאדם.

במת הרוח –  בין האדם לייקום.

ברמה המעשית, פעולת החיבור מתקיימת מתוך תאום והקשבה למחזוריות הטבע, ליממה, לזמני זריחה וזמני שקיעה. ליום וללילה.

בדת היהודית אדם דתי  מתחבר דרך מצוות ותפילות.  מתפלל שלוש פעמים במהלך היום:  שחרית, מנחה וערבית.

 

סוד האותיות

 

במיסטיקה היהודית ובקבלה, מופיע המושג : “דבקות”. 

באופן מטאפורי המושג מייצג את  שני הקצוות שצריכים להידבק זה לזה בכדי ליצור שלם.

בספר שערי צדק (שכנראה כתב אחד מתלמידיו של רבי אבולעפיה) נאמר: “וזהו סוד בו תדבקון דבוק יוד עם יוד להשלים הגלגל”

האדם מיוצג על ידי האות יוד, כלומר המספר עשר.  והיוד הזו צריכה להידבק עם יוד של הבורא.

להלן מובא ציטוט מתוך הספר: “קבלה, הבטים חדשים” מאת פרופ’ משה איידל:

“בעברית יוד מייצגת עשר וכאשר כותבים את שמה “יוד” ערך האותיות ו,ד, אף הוא עשר. 

מכאן, הצורה יוד עצמה מכילה שני יודים. האחד מסמל את החלק האנושי והאחר את החלק האלוהי.

 כל אחד מהם מיוצג באופן ציורי על ידי חצי עיגול.”

העיגול השלם המורכב משני חצאיים משלימים ידוע לנו גם מסמל היין והייאנג, המגיע מתורת המזרח.

 

סוד המיניות המקודשת

 

הטנטרה , גם היא מציעה לנו דרך לחיבור ויצירת אחדות, ואחת השלוחות שלה היא דרך חיבור באמצעות מיניות מקודשת.

ישנה שיטה טנטרית המציעה סדר יום “הלכתי” להולכים בדרך חיים זו.  

סדר יומי זה כולל מפגש בוקר ומפגש ערב בין שני המינים.  (יש כאלה שזה ימצא חן בעינהם מאוד, יש כאלה שפחות…)

על כל פנים, אם אתם הולכים מהתחתונים בכדי להגיע לעליונים, כמו בגישה הטנטרית ההדוקה שלעייל, 

אז אתם נדרשים למעשה האהבה לפחות פעמיים ביום.

גוף הניקבי מותאם לגוף הזכרי באופן מדהים, בכדי ליצור מעגל אנרגטי שלם:

החזה של האישה הוא פלוס, היוני -מינוס.

החזה של הגבר -מינוס , הלינגם- פלוס.

ושוב אל היהדות: הנקבה היא השכינה, הנוקבה, נקב, המיכל, ואילו הזכר הוא האלוהים, 

המשפיע, הממלא, הנותן.  שניהם יחד נדרשים להתחבר לאחד שלם.

 

סוד הנשימה

 

על מנת  ליצור חיבור מלא  מובן שצריך לנשום.

להתחבר למערכת הנשימה. ולנשימה שלו.

תחילה על היחיד להתחבר לנשימה הפרטית שלו. ללמוד לנשום באופן מלא.

השלב הבא הוא ללמוד לנשום נשימה מלאה בנוכחות אדם נוסף.

ולבסוף לשאוף ולנשוף עם כל בני האדם, לנשום את החיים במלואם.

הנשימה היא החיים במובן הרחב ביותר שלהם. היא מכילה הכול.  שני פניה של הנשימה – השאיפה והנשיפה,  הם פניו של השלם.

שאיפה – התרחבות, גאות, התחדשות, קבלה, חיים, הולדה, הצד של ההתהוות.

ובהמשך לה הנשיפה – נתינה, שחרור, מוות, התמסרות, התרוקנות.

נשימה מלאה מחברת אותנו אל הרמות הרחבות והכוללות של ההוויה שלנו.

בכתבים הסנסקריטיים הנשימה, החיים והאינסוף מופיעים כשהם כרוכים ושלובים זה בזה במעגליות:

“החיים זורמים מהאינסוף,

הלבנה שותה את נשימת החיים,

השמש שותה את הלבנה,

האינסוף שותה את השמש…”

כשהנחתי סדנאות לריברסינג ונשימה מעגלית עסקתי הרבה בתבניות נשימה

 וראיתי כיצד הן משתקפות הלכה למעשה בגוף. זה נושא בפני עצמו, שכדאי להרחיב בו בפוסט נפרד, 

 אבל בקצרה:  לרוב בני האדם יש דפוסי אמונה ותבניות מחשבה המשפיעות על האופן שבו הם נושמים.

 רבים מהאנשים אינם יודעים כיצד לנשום, או נושמים באופן חלקי.

לדוגמה, אם אנו חיים בדריכות מתמדת ובמתח, אנו  עשויים לנשום נשימה חלקית 

המתבטאת באזור החזה בלבד מבלי שהבטן תשתתף.  

נשימה מסוג זה מתרחשת גם כאשר אנו לא מרשים לבטן “לצאת החוצה”.  על כל מה שמשתמע מכך.

כשאנחנו שוללים את הביטוי היצירתי שלנו או מדכאים ביטוי של רגשות, אנו עשויים לנשום נשימה גרונית, 

המתאפיינת במתח בצוואר ובשרירי הלסת.

אז בכדי להתחיל להתחבר לנשימה, לגוף ולנשמה יש לשים לב לנשימה, וללמוד כיצד לנשום.

נשימה  מזרימה את ערוצי האנרגיה, ומובילה לחיבור בין כל המרכזים, הצ’קרות, העולמות והנשמות.

היא משמשת כמרכבה שמובילה בבהירות ובעוצמה לחיבור נשמתי עמוק.

אז תיזכרו לנשום.

לסיכום, תבחרו בדרך שתבחרו… עומדות לפניכם שפע אפשרויות:  

לעשות  מדיטציה בוקר וערב, תפילה מסורתית או כוונה אישית והתכנסות,  אינטימיות, סקס, מקלחת,

 נשימה טובה ומודעת, הליכה, שטיפת כלים… בעצם כל דבר שנעשה באופן מודע ובכוונה להתחבר, מחבר!

עשו פעולה! 

פעולה מכוונת, אפילו  לדקה אחת פעמיים ביום מתוך כוונה מודעת, כנה, לחזור למרכז, להיזכר, להתחבר.

תגובות

השארת תגובה