קנאה היא אחד המפתחות להכרת היופי האלוהי.
האות קוף בראש המילה, היא הקוץ הננעץ ברגש, והיא זרז לתנועה אל היופי.
הקוף היא אות של דין, (להבדיל מאותיות של חסד) אותיות של דין מושכות מטה. הקו בקוף, מושך מטה וחוצה את גבול העולם הזה, אל עבר עולמות תחתונים.
זוהי ירידה, לצורך עלייה.
ירידה לשם הכלה של אור גדול יותר.
בתוך המילה “קנאה” חבויה המילה “נאה”,
כלומר הקוץ שבקוף משמש מעין מקפצה מהשכל החושב, אל השכל הישר.
כבר נאמר בכתובים: “קנאת סופרים תרבה חוכמה”.
אך כיצד הופכים את הקוף למקפצה אל עבר יופי נישגב ואושר אלוהי?
כיצד חוזרים אל קו הלב המאוזן?
כיצד מסירים קנאה, ומונעים ממנה לחדור פנימה?
כיוון שקנאה עלולה להגיע עד העצם.
וכבר נאמר בספר משלי: “רקב בעצמות קנאה” .
ראשית, כאשר היא צצה, עלינו להכיר בה.
עלינו לקרוא בשמה, בכדי לרפא אותה,
מכיון כאשר אנו מזהים את המחלה – אנו יכולים לרפא אותה.
כאשר אנו מכירים במגבלה – אנו יכולים ללכת מעבר לה.
קנאה מושכת את בני האדם לעשות הפחתות ערך כלפי עצמם וכלפי מושא קנאתם.
אנו עושים זאת כדי לחוש שווים. המקום העמוק בתוכנו רוצה לחוש אחדות.
אבל בשל חוסר ידע ומודעות אנו עושים זאת בדרכים שיוצרות נתק ביננו לבין עצמנו וביננו לבין אחרים.
לקנאה יש כוח להפעיל את כוח המשיכה.
כוח זה עובר דרך “עין טובה” או “עין רעה”
תלוי איך אתה בוחר להסתכל.
דרך העין נשלחים תדרי אנרגיה לאטמוספרה,
מתחברים עם האובייקט ומתאחדים איתו.
מכיוון שכוח המשיכה פועל על פי עקרון “דומה מושך דומה”
אתה מושך אלייך את מה שאתה רואה.
כלומר את מי שאתה חושב שאתה ברגע זה.
משום כך, תרצה, מתוך דעת צלולה, לרומם, ולא להפחית מערכו של הדבר.
להוסיף ולא לגרוע.
זה מה שנקרא בשפה הרוחנית “להעלות את התדר”
לפעמים אנשים חולים, מקנאים באנשים בריאים.
והקנאה הזו גורמת להם לרצות לנוע כמו אדם בריא.
היא מפעילה בהם את המפתח שאומר: גם אני, כלומר להצטרף.
להפעיל רצון אישי כדי לצרף שדה חולה אל שדה בריא ולהביא ריפוי
אז במקום לומר: “איך יש לו הרבה… (כסף, בריאות, חברים, שמחה) ולי אין.
אתה מוזמן לעשות את התרגיל הבא, שיקפיץ אותך במקפצת הקנאה אל עבר יופי אלוהי, ואושר נשגב.
זהו תרגיל מדיטטיבי. נוהגים לתרגל אותו במדיטציות שנובעות מהפילוסופיה הבודהיסטית.
ראה בדמיונך את אדם שאתה אוהב, ותאחל לו בליבך כל טוב. תישלח לו כוונה
“מי ייתן ואושרך יגדל, מי יתן ששימחתך תרבה”. חשוב על אנשים נוספים שאתה אוהב. אדם אהוב ברגע מאושר בחייו. ושלח אליו את התפילה.
חוש כיצד אושרו גואה. חוש את אושרו. דבק באושרו. התמלא באושרו. ראה עצמך אחד איתו. המשך לעשות כך עם אנשים שאתה אוהב, העלה רגעים מאושרים בחייהם. ראה את פניהם הקורנות, עינהן הזורחות, שמח בשימחתם. זה יכול להיות הבן שלך, המורה שלך, האהוב או האהובה שאיתך. המשך בדרך זו.
כעת הפנה את תפילה כלפי עצמך, ואמור לעצמך:” מי יתן ואהיה מאושר, מי יתן ואושרי יגדל, מי יתן שתרבה שימחתי” .
כעת, חשוב על אנשים שיש לך גישה נטראלית כלפיהם. לא אוהב ולא שונא. שלח אותה כוונה, את אותה תפילה:
“מי ייתן ואושרך יגדל, מי יתן ששימחתך תרבה.” יתכן שתמצא שתרגיל זה מעורר בך תחושות לא נעימות, הישאר יציב והמשך לתרגל.
כעת העלה בדמיונך אדם שאתה מקנא בו, ( יש אנשים שמתכחשים לקנאה. לאף אחד לא נעים להודות בזה. היה כנה עם עצמך.)
כעת חזור על אותם המשפטים: “מי ייתן ואושרך יגדל, מי יתן ששימחתך תרבה.”
כשאתה מתרגל זאת שוב ושוב, צאקרת הלב נפתחת,ואתה יכול לחוש עונג, שמחה ולהנות מאושרם של אחרים.
את התרגיל אפשר לסיים בהודיה.
לומר תודה.
הודיה, מפעילה חסד:
“הודו לה’ כי טוב, כי לעולם חסדו”
מוזמנים להפיץ את האור ולעביר את התרגיל לאחרים,.
