אנו קולטים מציאות  דרך החושים: ראיה, מישוש, טעם, ריח, שמיעה.  החושים הם פתחים, או שלוחות המביאות אינפורמציה אל המח. דרך כל חוש, פתח, שלוחה, ניתן לעלות או ליפול. משום כך, באמצעות החושים ניתן להרחיב תודעה או לצמצם אותה.   חוש השמיעה קורא לנו להקשיב לצלילים, למילים. מה אניי שומע? למה אני מאזין?  איזו איכות יש בתדרים שאני מכניס פנימה?

אם נפלת דרך פתח מסוים, חוש מסויים, תוכל גם לעלות דרכו.

אם הלכת אחר חוש הראייה , נגררת, ניסחפת וגילית שלא כל הנוצץ זהב, תוכל לחזור. אם תראה מה שהכשיל אותך, מה שגרם לך ליפול לבור, תקבל קצה חוט, קצה חבל, לטפס איתו מעלה, לצאת מהבור, לעלות גבוה למציאות מעודנת, צלולה ומזוככת.

מגע יכול להיות גס או רך,קשוב או בוטה. הדרך שאתה נוגע במציאות יכולה להיות אוהבת או אלימה (בדרגות שונות של אלימות.)  השאלה היא: האם תוכל לצאת מאותו פתח שממנו נכנסת? לדוגמא, אדם חמדן, "שאוכל בעיניים", האם דרך החמדנות יוכל גם להשתחרר? מצד אחד, המחשבה אומרת, שעל אדם זה לפתח תכונה אחרת, לחזק אולי אהבה עצמית, או תודעת שפע, או הודיה. גישה זו,פועלת לשחרר נקודה מסוימת, על ידי לחיצה בנקודה אחרת, חיובית יותר, ממש כמו בדיקור. הסברה במקרה זה, שיש לחזק, להעצים, להגדיל את הנקודה החיובית. שהחסד יגבר, כך יעלה מהבור. 

ניקח, לדוגמא, את חוש השמיעה. אם אדם נפל דרך שמיעה, כיון שהוא מסרב להיפתח להנחיה גבוהה, מסרב לשמוע מה אומרים לו, יתכן שיחווה סבל. (את הסבל הוא עלול  לחוות בכל אחד מהגופים: פיזי, ממנטאלי, ריגשי, אנרגטי, רוחני.) אדם שלא למד להקשיב, יתקשה ללמוד מטעויות.  האם יוכל דרך אותו פתח, לעלות? יש אומרים,בלתי אפשרי.

סביר לחשוב, שיוכל לעלות דרך פתח אחר, לדוגמא: שער הראייה. לראות את האמת, לשחרר פחד מלראות את האמת בעיניים. אפשר גם לעלות דרך המישוש: לגעת באמת. עשייה של פעולות עם כוונת אמת. כך יוכל לצאת מהבור, להשתחרר, אך איך יעלה דרך פתח שהוא סגור?  אם סגר את פתח השמיעה, איך יעלה דרך השמיעה?  אומר רבי נחמן, צריך לשם כך  שני דברים. האחד להיות מסוגל לראות הפתח שיש במצב, ודבר שני, צריך שיהיה אדם, שהוא מחובר אליו. כלומר, שיש בינהם חבל,חיבור, ואדם זה, שהוא מחובר אליו, נמצא במקום גבוה ממנו, וגם הוא נפל באותו המקום, באותו הבור, דרך זה יוכל לעזור לו לעלות. כלומר, שרואה מודל דומה לו, שנתקשר אליו, והוא גבוה ממנו. והוא כבר היה בבור הזה.  אדם שכבר עשה את הדרך עבורו.

לכן, ההמלצה היא לא לחשוש להיות עם אנשים המצויים במדרגה גבוהה משלך. חבור אליהם, מלשון חיבור,  לא מתוך מחשבה של תועלת, חבור באמת ובאהבה. הם יסיעו לך לצאת ולהשתחרר במקרה של נפילה, וגם אם הם עצמם נופלים.  דע, שלעיתים נפילה שלהם נועדה לעזור לך.

ליקוטי מוהר"ן קיב  "…והשיב כלאחר יד, שיש בזה דברים בגו, כי אם יזכה לראות הפתחים שיש שם, הוא יכול לצאת דרך הפתחים של נפילת חברו. כי הירידה והנפילה של זה הוא בחינת עליה של זה, והבן. הינו, לפעמים מה שנחשב נפילה וירידה אצל חברו, שהוא במדרגה גבוהה יותר, נחשב אצלו בחינת עליה לגבי מדרגתו השפלה. על כן, אף על פי שאי אפשר לעלות דרך הפתחים שנפל הוא בעצמו דרך שם, רק דרך פתח הגבוה יותר, כמבואר בגמרא הנ"ל, אף על פי כן, אם היה זוכה לראות את הפתחים שיש בהטמאה בעצמה, היה יכול לעלות משם דרך הפתחים של חברו הגבוה ממנו, שנפל על ידם. …אבל אי אפשר לזכות לראות הפתחים שיש שם ולעלות משם על ידם, כי אם על ידי האמת, על ידי שירגיל עצמו לדבר בתפילתו הדבור באמת כפי מה שהוא…" 

השארת תגובה