אתגרים של אנשי אור
אנשי אור ומאסטרים של אור חשים לא פעם שהם לא מובנים או לא מוערכים.
לרוב הם נולדו לסביבה שאין לה עדיין את הכלים להכיל להבין או להטמיע את המידע הגבוה שהם מקבלים, והם מוצאים עצמם בתוך סביבה שתפקידה לחזק אותם בדרך ההתנגדות.
אבל כיצד על אנשי אור לפעול בתוך סביבתם?
תחילה נבחין בין שני סוגי סביבה: סביבה מתנגדת מול סביבה תומכת.
במיקרים שאיש האור אינו מעוגן דיו באור, סביבה שמתנגדת לאיכויותיו באופן גלוי, תטלטל את האנרגיות המעודנות שלו
עם זאת, האתגר האמיתי והמשמעותי יותר הוא התנהלות בתוך סביבה אוהבת. סביבה אוהבת עשויה להיות בן זוג יקר, או הורה אהוב, בני משפחה או חברים.
זוהי סביבה שאינה מביעה התנגדות מוצהרת, עם זאת אין לה את הכלים לקלוט את המידע, ואת אנרגיות האור העדינות ומשום כך, היא מבטלת/דוחה/מתעלמת/מתכחשת למתנות האור המוצעות באופן סמוי או לא מודע.
בתרחישים כאלה, נדרשים כוחות אור גדולים יותר. בספר תהילים כתוב: : ” יהוה לי בעזרי ואני אראה בשונאי.”
“או כפי ששרה הזמרת מרגלית צנעני: ” שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי”
הנטייה להזדהות עם אדם קרוב, היא רבה ומשום כך, ההשפעה ההדדית בין אנשים קרובים היא חזקה.
חוויה של זרות, שונות או אי שייכות היא חוויה שעל אנשי האור להתמודד איתה ולהתעלות מעליה.
כל איש אור חווה בשלב כולשהו בחייו, את התחושות הללו, זהו אתגר מרכזי שעליו לעבור דרכו בכדי להגיע להכרת האחדות, ולשרת בתפקידו כמורה דרך וכמאסטר.
כשאנשי אור חשים לא מובנים, זה עלול להוריד אותם לתדרים של צער, כאב לב, יגון, תסכול ואפילו יאוש, ולכן הם צריכים לדעת ללמוד כיצד לטפח, לחזק ולהתעגן בתדרים גבוהים.
כיצד עושים זאת – הלכה למעשה
- ערך עצמי גבוה
לא להיות במקום שבו מזלזלים במתנותיך, ובמתנות האור שאתה מציע. פשוט אל תימצא בסביבה כזו. עזוב, שחרר, חבל על האנרגיה ועל המאמץ. האנרגיה שלך חיונית במקום אחר. אל תבזבז את האנרגיה שלך בלנסות לשכנע שאתה צודק, או שיכירו בך, בזבוז זמן. עליך לכבד ולהוקיר את האור שהנך ותפקידך לשמש דוגמא. מצא את המקומות בהם השרות שלך רצוי.
2 אל תחפש אישור מאחרים לאלוהי שבך- כל אדם רואה אותך אך ורק באופן בו הוא רואה את עצמו. ראיה סוביקטיבית. כל אדם נמצא ברמה מסוימת של התפתחות. כמורה, כמאסטר אל תבקש אישור מאנשים שלא מכירים /מבינים/רואים זאת. עליך להפעיל סמכות פנימית שמחוברת ללא פשרות לאור הגבוה ביותר, לאינסוף.
- התבוננות ברגשות
אל תזדהה עם רגשות שלילים (כעס, טינה, קורבנות) אם עולות בך מחשבות שליליות, ואתה מודע לתדרים שלילים שמורידים את האנרגיה שלך, אתה יכול להתייחס לזה במספר אופנים:
- לומר: “אני מודע לזה ש…..”
לדוגמא: “אני מודע לזה שאני כועס.” או “אני מודע לזה שאני עצוב.”
כאשר אתה אומר: “אני מודע לזה ש…” הפרדת את עצמך מעצם העניין, לעומת זאת, כאשר אתה אומר: ” אני כועס” אתה הופך אחד עם עצם העניין. הופך אחד עם הכעס, עם התדר השלילי. עצם האמירה מכוונת להזדהות או אי הזדהות עם תדרים שלילים או חיובים.
- סגנון חופשי- תאמר לרגש או למחשבה שעולה : “אני לא קונה אותך.”
או תזכיר לעצמך שזו איננו האני האמיתי שלך.
- אל תכפה את האור שלך
כאיש אור, כמורה וכמאסטר יש לך יכולות לראות באופן ברור את התבניות של האדם, את הדרך שלו, ואת הפרצוף המואר שלו. אתה יכול לראות בבהירות, בישירות וללא חיכוך את הבורות שאליו הוא נופל, כמו את האיכות הזוהרת והאלוהית שבו. אם זאת, אל לך לכפות את האור שלך עליו.
כאשר אתה רוצה מאוד שיצליח, שיתקדם, שישתחרר, שיהיה חופשי, אתה כופה את האור שלך . במקרים כאלה אתה עלול להזדהות עם תפקיד. זוהי מכשלה לאיש אור. אתה עלול להזדהות עם תפקיד המושיע, המציל, הצדיק או המרפא שבך, וכשהאדם לא יתקדם על פי רצונותיך אתה עשוי להחליף את התפקיד ולהפוך ממושיע לתוקף. (ואני מתכוונת ברמה מאוד מאוד עדינה) במיקרים אחרים אתה עלול לנטוש אותו.
הייה ער לזה: מכיוון שנפתחת לאורות גבוהים ומידת ההשפעה גדולה עליך לנהוג באחריות.
- הפעל וטפח את העין השלישית- החזקת חזון
להחזיק את החזון כלפי אדם, זה אומר לראות את האדם הספציפי באור הגבוה ביותר שלו, בפוטנציאל הזוהר שלו. לראות את הנשמה שלו, לראות אותו ביופיו המואר, לראות את זיו פניו, לראות את נשמתו העדינה.
המשך להחזיק ראייה צלולה מרחוק, ראה בעיני רוחך את האלוהי שבו. זהו זה. גם אם הוא נופל שוב ושוב לאותם בורות.
כפי שכתוב: “ושיוויתי ה’ לנגדי תמיד.” תחזיק תדר גבוה.
המילה: “שיוויתי” מלשון להשתוות, הכל שווה. אתה משחרר שיפוטיות. משחרר נכון לא נכון טוב או רע.
להחזיק חזון, זה אומר לראות את היפה שבו והמואר שבו כל הזמן. לעשות זאת מרחוק. מבלי להזדהות או לשפוט את קצב ההתקדמות שלו.
