.
בתורת הקבלה אותיות ה א-ב העברי מהוות את אבני הבניין של היקום.
קיימות מדיטציות ושיטות ריפוי שונות באמצעות אותיות הא-ב העבריות.
מדיטציות בהתבוננות, מדיטציות באמצעות צליל נשימה ותנועה ועוד.
מטרתן לעורר את האדם לחיבור שלם עם כל מרכיבייו, להביא ריפוי והארה רוחנית.
כאשר כל אותיות מוארות באדם, הוא בריא בגופו ובנפשו, מחובר לתכליתו ושמח בעולמו.
מחלה, על פי הקבלה, היא הסתלקות או חולשת האור של אות בגופו של האדם.
ומשום כך, השפעת אור האותיות על אותו אבר תחזק אותו.
התבוננות באות החסרה או המעומעמת תסייע לריפוי אותו אבר.
. סוד הטמנת האותיות
בספר “חיי העולם” הבא ובספר “החשק” . כותב המקובל רבי אברהם אבולעפיה (שחי במאה ה12)
כיצד להטמין את האותיות בגוף. הוא מביא הסבר מפורט כיצד יש להגות את האותיות בשילוב נשימה ותנועות ראש.
זהו תהליך המלווה במידת ההתפעלות: “ותתפעל הנפש ותישמח ותחשק ותתגבר שימחה.”
אימון כזה מעורר מצבי תודעה גבוהים ושפע רוחני .
חמישה עולמות
בספר היצירה, נכתב: “עשרים ושתיים אותיות יסוד חקקן בקול, חצבן ברוח, קבען בפה
בחמישה מקומות.”
אחהע בגרון
בומף שפתיים
גיכק בחיך,
דטלנת בלשון
זסצרש בשיניים
(יש שמוצאים התאמה בין חמש הקבוצות הפונטיות לחמש הספרות: חסד, גבורה,תפארת, נצח והוד.)
הרב אריה קפלן, מן הראשונים שעסקו בקשר בין קבלה למדיטציה כותב בביאור לספר היצירה כך:
“יש שיטה שאותה מתארים מקובלים שונים: על החניך לשרטט את האותות, לחקוק אותן בתודעתו. אז עליו לחצוב אותן, ולאפשר להן למלא את מודעותו כולה. אחר כך הוא יכול לצרף אותן בדרכים ידועות. הוא יכול גם להחליף אותן זו בזו (את 22 האותיות היסוד) לפי ערכן המיספרי והצפנים המקובלים.”
שיטה נוספת הקרויה “גלגול” היא התבוננות באותיות על ידי כתיבה.
בשיטה זו לוקחים מילה, ומצרפים אותה בכל הדרכים האפשריות. (ישנן גם שיטות מתקדמות יותר.)
אפשר להתחיל ממילה בת ארבע אותיות, ולהתקדם למילה המורכבת משש אותיות, (שישה כיוונים) ואחר כך למילה בת שבע אותיות וכן הלאה…
לדוגמא המילה: “בראשית” ברשיתא, בראיתש, בראשתי, באשיתר, בשיראת, בתשראי, וכן הלאה.
מדיטצייה זו משחררת מחשיבה שכלתנית, ובד בבד תורמת למיקוד התודעה. היא מחזקת את החיבור למוח ימין, המוח המצייר, המחובר לתודעת על.
