דמותו של  מטטרון בספרות ההיכלות והמרכבה אל מול  בתפיסתו של אברהם אבולעפיה/גילת סגל    דמותו של המלאך מטטרון תופסת מקום מרכזי במסורת המיסטית היהודית הקדומה. כבר בטקסטים השונים של ספרות ההיכלות והמרכבה, מתואר מטטרון כישות שמימית שנוצרה כתוצאה מתהליך דרמטי של מעבר מאדם למלאך. במוקד תהליך ההתעלות בספרות זו עומד השינוי הפיזי-גופני. המעבר מגוף חומרי, […]

 "פתח אליהו" לאליהו יש יכולת לפתוח. יכולתי לפתוח בזה, ביכולת של אליהו לפתוח את הלב.   יכולת הפתיחה ללמידה חדשה דרך הלב. אכן כן, אליהו פותח את הלב, לב אל לב, לב מלב.  זה הדבר שאנו זקוקים לו במציאות הנוכחית. לא כן? בכל מקום באגדות, כשאליהו מופיע, כולם צוחקים. כמה זמן לא צחקנו. כמה זמן

איך מורידים מילים לארץ? איך מתקשרים עולמות פנימיים אל המציאות החיצונית? איך מתערים בחברה? איך משתתפים בה באמצעות שפה? אלו שאלות שהתמודדתי איתן לאורך כל חיי, לא תמיד במודע. פתרון אחד הוא התבודדות. בעבר היה לי קל מאוד לבחור בו. גם היום זו אלטרנטיבה נוחה. לעוף בעולם הרוח השופע המרהיב והצבעוני, לפגוש חברים, חברות, מלאכים,

אני מבקשת להזמין אתכם, את שוחרי השירה, שוחרי הקבלה ומתרגלי היוגה. אתם רשאים לקרוא את החיבור הזה כספר שירה. אתם עשויים לטעום מעט מקבלת צירופי האותיות. אתם יכולים לתרגל תנוחות מסוימות מתוך הספר. ערוצי ההולכה הללו מזמינים אתכם, המעיינים המעוניינים, לגלוש אל הפתחים דרכם תמצאו עולם חדש, שונה, היוצא מגבולות השיח שלכם. זהו חיבור שקורא למפגש ממשקי בין קבוצות אנשים, שיתכן שמעולם לא נפגשו.

  בדגש על החוויה/ גילת סגל בשנת 2022 פנו אלי חמש נשים, שביקשו שאנחה אותן בלימוד ותרגול מדיטציה.  היה להן כבר ניסיון עשיר  בתרגול מדיטציה בודהיסטית.  הן גם התנסו בטכניקות שמאניות שונות לשינוי מצבי תודעה.   ראיתי שהן בשלות להיכנס לעומק, והצעתי שאלמד אותן את הפרקטיקה של רבי אברהם אבולעפיה (ר.א.א), והן נענו בשמחה. וכך, במשך

מתיישבת לכתוב עכשיו. מחכה שהמילים יחשפו עצמן, מילים זוהרות, אמיתיות. הן מופיעות לרגע, מהבהבות, מאירות ומיד נעלמות וחומקות בחלל התודעה. אני לא  מוצאת. לא מילים, לא מטרה, לא סיבה, לא כלום. לכתוב- לשם מה? אני שואלת. יש מי שיגיד שתכלית פעולת הכתיבה היא הוצאת האמת לאור. "וראוי לדון אותם, (את החכמים)  לכף זכות מפני שכולם