פרקטיקת תנועות הראש והנשימה של שם ע"ב | חלק ג'
מאת: גילת סגל
בחלקים הקודמים של הסדרה שלנו, עסקנו בתאוריה של שם ע"ב ובכוחו של הקול האנושי לחצות את הגשר אל עבר התודעה הנבואית. כעת, נעסוק במדריך המעשי של ר' אברהם אבולעפיה, וכיצד מפעילים את האותיות בתוך הגוף הפיזי שלנו.
הטכניקה הייחודית של אבולעפיה אינה מסתפקת בהגייה בלבד, אלא משלבת תנועות ראש מדויקות, יסודות קוסמיים ומחזורי נשימה המזכירים גם את תורת היוגה העתיקה.
הניקוד כתנועה: המדריך המעשי לתנועות הראש
בפרקטיקה של שם ע"ב, תנועות הראש של המתרגל מחקות באופן פיזי את הצורה והמהות הגיאומטרית של הניקוד הטבעי של האות. אבולעפיה מייחס לכל סימן ניקוד תדר תודעתי מובחן: ניקוד הפתח משמש ככלי הפותח את השער, בעוד הצירה מתפקד כציר המרכזי שסביבו דלת התודעה מסתובבת:
"וצורת הפתח קו ישר בלתי נקודה, גם תנועתו ישרה כצורת תנועת הפתח שהוא בדלת, והרמז "והדלת תסוב על צירה" (משלי כו' יד')…" ( אבולעפיה, אור השכל )
הנה מפת התנועה של הראש על פי הניקודים השונים:
- פתח: תנועת הראש נעה בקו ישר ופתוח. (משמאל לימין או מימין לשמאל- נקבע לפי ההזכרה)
- צירה: תנועת הראש נעה מימין לשמאל.
- חולם: התנועה מתחילה במרכז, ועולה כלפי מעלה.
- חיריק: התנועה פונה ישירות כלפי מטה ולמרכז, ובכך היא "מושכת" את האנרגיה הרוחנית העליונה אל תוך הגוף פנימה.
- שורוק: תנועת הראש נעה לפנים, לאחור ושבה אל המרכז.
מעניין לראות כי אותיות המילה שורוק יוצרות בהיפוך את המילה וקשר – הניקוד שמייצר את הקשר ההדוק עם המציאות האמיתית.
ארבעת היסודות והטמנת האותיות בגוף
התנועות הללו אינן מקריות, הן מחוברות באופן ישיר לארבעת יסודות הטבע (אש, רוח, מים ועפר) המרכיבים את העולם ואת הגוף. תנועת החולם כלפי מעלה (לשמיים) מפעילה את יסודות האוויר והאש, בעוד תנועת החיריק כלפי מטה (לאדמה) מעוררת את יסודות המים והעפר.
הזכרת שם ע"ב מורכבת במיוחד כיוון שהיא דורשת תוספת התכוונות אל הגוף. לפני שמזכירים ומניעים כל אות, המתרגל מצהיר במחשבתו על מיקום מדויק להטמנת האות, המפוזרת על פני שלושת חלקי הגוף המרכזיים: ראש, בטן וגווייה (חלוקה משולשת המופיעה כבר בספר היצירה ומקבילה ליסודות אש, מים ורוח).
נוצר מצב שכאשר אנו טומנים ומציירים את האותיות בתוך איברינו באמצעות התנועה והצליל, אנו מציירים את העולם כולו בתוך הגוף הפיזי שלנו. הגוף הופך למיקרוקוסמוס, והזכרת השם בגוף היא הזכרתו ביקום כולו.
פרקטיקת הנשימה: סוד "נשימת שדי"
המנוע המרכזי שמניע את כל התנועות הללו הוא הנשימה. הטכניקה של אבולעפיה מורכבת ממחזור תלת-שלבי קבוע:
- שאיפה: לקיחת אוויר והחזקת הנשימה (עצירה).
- נשיפה: הגיית צליל האות בליווי תנועת הראש התואמת.
- נשימה נחה: נשימה טבעית, דוממת, ללא הגייה או קול, המתרחשת בין האותיות ובין הגלגלים.
בחיבורו “חיי העולם הבא”, נכתב:
"וככה תאמר תחילה תוך הראש הֵ (בצרה) וצייר אז תוך ראשך כאילו אתה מעיין ורואה אמצע מוחך ונקודתו האמצעית במחשבתך, ואתה רואה עליה אות ה' חקוק ששומר מציאות נקודת מוחך. ועוד חשוב ותנשום אם תרצה ג נשימות שהם נשימ"ה אח"ת יוצאת מ- ג' מקומות בכל פעם והכל ט' נשימו"ת."
בטקסט המובא נראה שנשימ"ה אח"ת שוות ערך גימטרי ל ט' נשימות. ניתן להבין שגלגל אותיות
אחד המכיל 9 אותיות, שקול לנשימה אחת. בהמשך אותה פיסקה אבולעפיה מרחיב אודות סוד נשימה אחת. כמעט כל הטקסט כולו מושתת על הספרה 814
נשימ"ה האח"ת, ט' נשימות, שין דלת יו"ד , בחותם המשי"ח…וכו'
מהפסקה עולה, כי גם צמד המילים "נשימה האחת" הוא צירוף אותיות שם קדוש, שזהו צירוף שם שד"י – שי"ן דל"ת יו"ד , המכונה "חותם המחשבה" או "חותם המשיח".
תפקיד הנשימה כאן הוא לעורר את המחשבה השכלית האלוהית ולהוביל אל הנבואה, כאשר "המשיח" בכתבי הנבואה של אבולעפיה, נקשר אל השיח – אל כוח הדיבור האלוהי.
מבט אישי: בין ה"קומבהקא" היוגית להפנמת השם האלוהי
כמורה ומתרגלת יוגה, אני מוצאת בטכניקה של אבולעפיה נקודות השקה מרתקות ומסעירות עם עולם היוגה והפילוסופיה ההודית.
קיימת הקבלה מסוימת בין עצירת האוויר שאבולעפיה מנחה לבצע לפני הגיית האות, לבין הטכניקה היוגית הידועה בסנסקריט כ-"קומבהקא" (החזקת נשימה). יתרה מכך, כאשר מתרגלים את ניקוד הקמץ, הראש פונה מטה אל החזה – מנח המקביל באופן מדויק ל-"ג'אלאנדרה באנדה" ביוגה (נעילת גרון שנועדה לווסת ולשמור על האנרגיה שלא תעלה בעוצמה חזקה מדי אל הראש).
דעתי האישית היא שהשם האלוהי חקוק בפיזיולוגיה של הנשימה עצמה. שתי הנשימות – הנשימה המלווה בקול והנשימה הנחה השקטה – משלימות זו את זו:
- הנשימה בקול מניעה את הצלילים והרוח, ומחברת אותם לכדי שם אחד חי.
- הנשימה הנחה (השקט שבין האותיות) היא הכלי העמוק ביותר להפנמה ולהטמעה של השם בגוף ובתודעה. ברגעים אלו, ההתייחסות אל הנשימה ככלי עזר טכני מתפוגגת, והנשימה עצמה הופכת למהות השם.
יוצא, שגילוי שמות האלוהיים בפרקטיקה מתגלה לאחר שהזכרנו את השמות. עניין זה, מתקשר לתהליך הפנמת הצלילים שמתאר אבולעפיה בספר "גן נעול". הצירוף מתחיל מבחוץ, ונשמע תחילה באוזניים החיצוניות, אבל אחר כך יש הפנמה של האותיות והקולות באברי הגוף הפנימיים. ההפנמה השלמה מעוררת שמחה ותענוג.
הנשימה היא גם חיצונית וגם פנימית. גם פיזיולוגית וגם רוחנית. שני הנחיריים, שערי הנשימה מקבילים לשני המלאכים: גבריאל ומיכאל. שני השרים הללו מכילים את שמות כל המלאכים המשתנים, אצל אבולעפיה מזוהה מיכאל עם מטטרון, וגבריאל עם סנדלפון הממונה על החומר.
ברצוני להרחיב מעט בנושא "עצירת" הנשימה. בספר ה"קבלה בגירונה," בקטע בו חוקר הקבלה הגדול, גרשום שלום, מעלה על הכתב מחשבה אישית בנוגע לנשימה, בהקשר לרעיון הצמצום בקבלה התיאוסופית, שהתפתח מקבלת האר"י, הוא מקביל את רעיון ראשית הבריאה, כאשר האלוהות מצמצמת עצמה בספרה הראשונה, לאיסוף הרוח פנימה בנשימה, בעת הפסקת הנשימה. הצמצום מתרחש גם בשאיפה "כאדם המושך רוחו ומקבץ אותו אליו." כלומר , איסוף הנשימה החזקתה ועצירתה, הוא אקט, שמחבר אותנו לפעולה האלוהית הראשונית, חזרה למציאות הספירה הראשונה, בכדי שהעולם יתקיים.
בהמשך לקו המחשבה הזה, אני סבורה שאפשר לראות באיסוף הנשימה ובהחזקתה, פעולה שמגלה חיים, ומאפשרת בריאה.
בפילוסופיה היוגית, המתורגמת אל הפראקטיקה היוגית, קיים סוג רביעי של נשימה. פטאנג'לי, הפילוסוף ההודי, כותב כי הסוג הרביעי הוא מעבר לשאיפה, נשיפה והחזקת נשימה. בסוג הרביעי, נפסקת זרימת האויר החיצוני, והמתרגל יכול להניע את האנרגיה שלו בתוך הגוף, לעורר את הכח הטמון בגופו, מי שמפעיל כח זה מביא איתו הארה. "הוא מטהר את ההכרה באופן שהאור הפנימי מתחיל לזהור."
הנשימה מהסוג הרביעי, מאפשרת הטמעת השם האלוהי באדם. זו טכניקה מתקדמת מאוד. אני סבורה שהבנת הטכניקה באופן עמוק, עשוייה לעורר הבנה בנוגע ל"נשימה האחת", המכילה את השמות הקדושים. היא עוזרת להבין, מה זה אומר: "תכירו י"ה בנשימתו." כפי שאבולעפיה כותב בחיי העולם הבא.
נשימה מסוג זה, אכן מצריכה תרגול עמוק ואחראי.
מקורות והרחבות לחלק ג':
- ר' אברהם אבולעפיה, אור השכל
- ר' אברהם אבולעפיה, נר אלוהים
- ר' אברהם אבולעפיה, חיי העולם הבא,
- משה אידל, החוויה האקסטטית בקבלת ר' אברהם אבולעפיה,
- ב.ק.ס איינגר, אור על היוגה.
- גרשום שלום, הקבלה בגירונה
- סוואמי וישנו דבננדה, מדיטציה ומנטרות (הסוטרות של פטאנג'לי),
- ר' אברהם אבולעפיה, גן נעול
רוצים לחוות את החיבור העמוק בין גוף, תודעה, נשימה ואותיות העבריות?
באתר "ספרה" אנו מציעים מפגשים, סדנאות, ספר, ומפגשי הרצאה חווייתיים המשלבים בין יצירה, שירה וקבלת האותיות. הצטרפו אלינו לחוויה של התפעלות, יצירה והתעוררות תודעתית.
פרטים והרשמה לסדנאות הקרובות לחצו כאן <<]
לרכישת הספר החדש המשלב שירה, יוגה וקבלה לחצו כאן <<]
לקריאת חלק ב' של המאמר ליחצו כאן